חתולים -תרבות והיסטוריה






תרבות והיסטוריה החתולים נמצאים בסביבת בני האדם ובחברתם משחר ההיסטוריה האנושית המתועדת. במצרים העתיקה נהגו בחתולים מנהג של כבוד, כבני אלים למעשה, בהיותם שומרי אוצר המזון של המדינה. היותם טורפי מכרסמים הפך ליתרון גדול כאשר היה צורך בשמירה על

אוצר התבואה במדינה בה שטחי החקלאות היו מצומצמים יחסית והתבססו בעיקר על אזור הנילוס והדלתה שלו. חתולים הפכו לבני לוויה של האדם, לחיות מחמד, אך זוהרם הועם בתקופת ימי הביניים. בתקופה זו (המאה ה-14) נתפסו החתולים כעוזרי המכשפות וכמייצגי ממלכת הרוע והשטן. הם נרדפו והושמדו בכל רחבי אירופה, יחד עם מי שגידל אותם - לרוב נשים שנתפסו כמכשפות והועלו על המוקד. דעה מקובלת אומרת כי אחת הסיבות למגפת הדבר שכמעט וחיסלה את אוכלוסיית אירופה בימי הביניים הייתה ריבוי בלתי נשלט של עכברים ועכברושים, תוצאת לוואי של חיסול אוכלוסיית טורפיהם הטבעיים - החתולים.

חתולי הבית מול חתולי הבר, השוואה
חתולי הבית עברו מאות שנים של גידול וטיפוח גנטי. למרות זאת, עדיין ניתן למצוא תכונות רבות שנשארו פראיות, ושמזכירות מינים אחרים בסוג חתול:

ציד - יכולת הציד של חתולי הבית, לא נפגעה או נעלמה, וזאת למרות שחתולים אלו אינם זקוקים כלל וכלל לפעולה זאת על-מנת לאכול.
פעולת הציד נעשית באמצעות הליכה צמודה לקרקע וכוללת זינוק מהיר אל הטרף.
טיפוס - הודות לציפורניים חדות הנשלפות מכיסים מיוחדים שמצויים בכפותיהם של החתולים, סיגלו הם את היכולת לצוד על עצים או לברוח אליהם בעת סכנה. חלק ממשפחת החתוליים נוהגים להחביא שם את טרפם.
ניקיון - החתוליים שומרים על ניקיונם, ונוהגים ללקק את עצמם. חתולי הבית אף נוהגים לכסות את הפרשותיהם בחול.
ראייה - לחתולי הבית ראייה מעולה גם בחשיכה כמעט מוחלטת. ראייה זאת מושתתת בעיקר על הבחנה בתנועת עצמים

דף הבית